מאיפה יש לך אומץ?

אתמול עברנו יום מיוחד במינו- יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בעיניי, כל ניצול וניצולה הם אנשים מיוחדים וגם גיבורים. אנשים שעברו חוויות קשות מאוד והצליחו לשרוד. חלקם גם בחרו לשתף וחלוק עם כולנו את מה שעבר עליהם.


אני מאמינה שכבני אדם, כל חוויה שאנחנו עוברים מעצבת אותנו ומשפיעה עלינו בדרך כזו או אחרת. זו יכולה להיות חוויה טובה, כמו לאכול גלידה טעימה בקיץ, או חוויה שהיא פחות נעימה, כמו לגלות שהאוטו לא מניע.


מה שבטוח, הוא שכל חוויה כזו מעוררת אצלנו רגש ונחרטת אצלנו בזיכרון.


היום אני מרגישה שחשוב שנדבר על תכונה שבעיניי מאוד חשובה ואני בטוחה שאפשר למצוא אותה אצל כל אחת מכן – היום אני רוצה לדבר איתכן על אומץ.


אם לפני כמה שנים מישהו היה אומר לי שאני אפתח עסק לעיצוב גרפי ומיתוג, רוב הסיכויים שהייתי צוחקת לו בפנים. למה? כי אף פעם לא חשבתי שזה מה שאעשה. "מאיפה יש לך אומץ?" שאלה אותי פעם חברה טובה.


אז מאיפה הגיע האומץ? נתחיל מההתחלה- כשהייתי ילדה תמיד התחברתי לתחום האומנות. אהבתי לצייר, לאייר קומיקס ולהמציא כל מיני סיפורים. לא ידעתי מה אעשה כשאהיה גדולה, אבל ידעתי שהאומנות תמיד תישאר חלק ממני.


אחרי שגדלתי ובגרתי, התחלתי לחשוב על מה אעשה ומה אלמד. אחרי התלבטויות רבות, החלטתי ללמוד משאבי אנוש. היו לי שאיפות גבוהות- חלמתי שתהיה לי משרה טובה ומכובדת במשרד גדול והייתי בטוחה שכשאסים את התואר, כל החברות הכי גדולות ירוצו אחריי וירצו להעסיק אותי.


אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. בפועל מצאתי את עצמי עובדת בכל מיני עבודות שממש לא היו קשורות למה שלמדתי וממש לא התחברתי אליהן. עבדתי בחנות בגדים, במכירות טלפוניות ובשירות טלפוני של אחת מחברות התקשורת הגדולות והמוכרות. עשיתי את זה, כי הייתי צריכה להתפרנס.


בשלב מסוים החלטתי שדי, שנמאס לי לקום בבוקר לעבודה שאין לי חשק ללכת אליה! הבנתי שמגיע לי יותר מזה ושאני רוצה ללכת בכיף לעבודה ולעשות את מה שאני אוהבת. אבל לא רק זה מה שהניע אותי. רציתי להוביל, להיות אחראית על מה שאני מייצרת ולהרגיש אשני נותנת מעצמי. אחרי מבדקים ואבחונים שעשיתי, הבנתי סוף סוף איפה המקום שלי. הבנתי מה אני רוצה לעשות.


זה היה השלב הראשון בו הייתי צריכה לאזור הרבה אומץ. אומץ כדי להסתכל בעיניים של כל הסביבה, לעמוד על שלי ולהגיד לכולם- זה מה שהחלטתי. זה מה שאני רוצה לעשות. זה מה שאני רוצה ללמוד. וזה מה שעשיתי.


במשך שלוש שנים למדתי לימודי תעודה, ותוך כדי זה אני בהריון, יולדת וממשיכה ללמוד גם אחר כך. בסופו של דבר סיימתי את הלימודים שלי במלואם ואני יכולה להגיד שעד היום אני לא מפסיקה ללמוד.


אחרי סיום הלימודים שלי יכולתי לבחור ללכת בשתי דרכים- או להיות שכירה בתחום, או להיות עצמאית.


הרבה גבות הורמו כשהחלטתי לפתוח עסק משלי. הרי שום דבר לא הבטיח שאוכל להצליח ושיהיו לי לקוחות. אבל לא שכחתי את האומץ שהיה לי כשעמדתי על שלי בבחירה של מה ללמוד. לקחתי את אותו האומץ ופתחתי את העסק שלי ועד היום אני שמחה שזו הדרך שבחרתי ללכת בה.


לסיום, אני רוצה לאתגר אתכן בכמה שאלות שקשורות באומץ, ואשמח שתענו עליהן כאן בתגובות:

1.מהו אומץ בעינייך?

2.מהו המעשה הכי אמיץ שלך?

3.מכירה מישהי אמיצה? ספרי עליה

התשובות שלי בתגובה הראשונה כאן למטה




31 צפיות

בואו נהיה חברים באינסטגרם:

בואו נאכל פנקייקים.jpg
מוקאפ לפלאנר.png
%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94%20%D7%9C%
בואו נתכונן-01.jpg
  • Facebook
  • Instagram

@ כל הזכויות שמורות לסטודיו טל לוי עיצוב גרפי ומיתוג 2020

חלק מהעיצובים והתכנים המוצגים באתר זה וברשתות החברתיות הינם לצורך המחשה בלבד

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now